פסק-דין בתיק ת"א 4804-08

כללי

1.         לפניי תובענה כספית לתשלום חוב שכר טרחה בגין שירותי הנהלת חשבונות, ראיית חשבון ויעוץ פיננסי שהעניק רואה חשבון ללקוחו. עיקר המחלוקת בין בעלי הדין נעוצה בשאלה מי חב בתשלום החוב - חברה מוגבלת במניות שהפכה חדלת פירעון או בעלי מניותיה או מנהליה אשר גרמו - לפי הנטען - למצבה הקשה של החברה, ולכן יש להטיל עליהם חבות אישית.

            מחלוקת נוספת נוגעת לחבות שותפות שבאמצעותה נוהל העסק לפני הקמת החברה וכפועל יוצא חבות אישית של יחידי השותפות. כן חלוקים הצדדים בשאלה אם העניק רואה החשבון שירותים אישיים, נוסף על אלה שהעניק לחברה.

            נוסף על המחלוקות האמורות יש להכריע בסוגיה דיונית - אם דין התובענה להידחות מחמת התיישנות, ולחלופין מחמת שיהוי ניכר בהגשתה.

הנפשות הפועלות

2.         התובע 1 רואה חשבון במקצועו. במועד הרלוונטי לתובענה ניהל את עסקיו באמצעות התובעת 2, חברה מוגבלת במניות שעיסוקה מתן שירותי הנהלת חשבונות וראיית חשבון. שני התובעים ייקראו להלן: רו"ח אשל. נוסף על שירותי הנהלת חשבונות וראיית חשבון נתן רו"ח אשל יעוץ כלכלי ויעוץ בתחום המיסוי.

3.         הנתבעות 1 ו-2 מורות לחינוך גופני במקצוען (להלן: נחמה ותמר בהתאמה). עם פרישתן מהעבודה בהוראה הקימו מכון להתעמלות ולכושר גופני.

4.         הנתבע  3 (להלן: אלי) בן-זוגה של תמר. במועד הרלוונטי לתובענה היה מנהל סניף בנק. בהמשך קודם ומילא תפקיד במנהלת הבנק. לטענת רו"ח אשל היה אלי הרוח החיה מאחורי העסק של תמר ונחמה, והוא זה אשר ניהל אותו, נשא ונתן בשמו והיה בקשר עם הבנקים, עם עורכי דין  ועם רו"ח אשל.

5.         הנתבעת 4 היא שותפות רשומה שהקימו נחמה ותמר בשנת 1993 (להלן: השותפות) לצורך ניהול עסקן.

6.         הנתבעת 5 חברה מוגבלת במניות אשר הקימו תמר ונחמה בשנת 1994, אליה  העבירו את פעילותן העסקית. תמר ונחמה היו בעלות המניות בחברה והמנהלות הרשומות. מטרת החברה - ניהול מכונים להתעמלות, להרזיה ולכושר גופני (להלן: החברה).

העובדות הצריכות להכרעה

7.         במהלך שנת 1993 נאלצה תמר לפרוש מעבודתה בהוראה בשל בעיה במיתרי הקול. עם פרישתה גמלה בלבה ההחלטה להקים מיזם בתחום ההתעמלות. יחד עם חברתה נחמה הקימו את השותפות, כשהשתיים מסתייעות בשירותי רו"ח אשל. עם הקמתה, התקשרה השותפות בחוזה עם הנהלת המרכז המסחרי 'קריון', שלפיו שכרו שטחים בו לצורך ניהול המכון להתעמלות (להלן: המושכר).

8.         בעצתו של רו"ח אשל העבירו תמר ונחמה את פעילותן העסקית לחברה מוגבלת במניות. לפיכך ביום 16.6.94 הקימו את החברה, וזו המשיכה לפעול במושכר. עם ייסודה, מלבד חוזה השכירות של המושכר שנותר על שמה של השותפות, העבירו לחברה את כל חובותיה וזכויותיה של השותפות, כך שזולת תשלום דמי-השכירות ששילמו מחשבונה והדיווח לשלטונות מס ערך מוסף בגינם, פסקה פעילותה של השותפות.

            בהיות רו"ח אשל גם היועץ הכלכלי ובתחום המיסוי יש לקבוע כי הותרת פעילות השותפות בנוגע לחוזה השכירות נעשתה לא רק בידיעת רו"ח אשל, אלא גם בעצתו.

9.         לפי מסמכי הייסוד של החברה, שימשו תמר ונחמה מנהלות בה. כמו-כן בהתאם לתנאי ניהול חשבון הבנק, כדי לחייב את החברה היה צורך בשתי חתימותיהן, וכך נהגו. עם זאת הניהול השוטף כמו גם גביית כספים מהלקוחות, הקשר עם הבנקים או עם רו"ח אשל היו בידי תמר ובידי אלי, בעלה. על מעמדו בחברה יורחב בהמשך. עיקר תפקידה של נחמה היה בתחום המקצועי.

10.        במהלך קיומו של העסק סייעו בני-הזוג בניהולו ובתחזוקתו. אלי, בן-זוגה של תמר, סייע בעניינים הכספיים ודני, בן-זוגה של נחמה, סייע בענייני תחזוקה. אין חולק כי אלי טיפל בקשר בין החברה לבין הבנק שבו נוהל חשבונה (שבו עבד, אם כי לא באותו סניף) וערב אישית לחובותיה של החברה. כמו-כן הקשר בין רו"ח אשל לבין החברה התנהל בעיקר עמו.

11.        במהלך כל שנות פעילותה של החברה היה מצבה הכספי רעוע (ובלשון רו"ח אשל ' לא הצליחה להרים את עצמה' - עמוד 24 שורה 26). ממאזני החברה עולה כי כל שנה הסתיימה בהפסד.

            מלבד המאזנים לשנים 1999 ו-2000 הכין רו"ח אשל את מאזני החברה בהסתמך על הנהלת החשבונות שניהלה משרדו. את המאזנים לשנים 1999 ו-2000 הכין רו"ח  חיים גרייף (להלן: רו"ח גרייף) אשר הסתייע בהנהלת החשבונות שהכין רו"ח אשל.

12.        בשנת 1999 נקלעה החברה למשבר כלכלי עמוק, ובמשך כשנה תמימה לא משכו תמר ונחמה משכורות ממנה. בתקופה זו המשיכו להחזיק במכוניות ששכרו בשיטת ליסינג מימוני ואשר נרשמו כדין בספרי החברה. גם לאחר עזיבתה של נחמה את החברה, כפי שיפורט בהמשך, לא משכה תמר משכורת מהחברה.